להתחיל טיפול
פנייה לטיפול היא אינה עניין של מה בכך. להודות שאנו זקוקים לאדם אחר ולא מצליחים להתמודד עם הדברים בעצמינו, דורשים אומץ, פתיחות ובגרות שלא תמיד קל לגייס. רבים מן האנשים שפונים לטיפול חוו בעברם פרידות, אכזבות ומשברי אמון ולא תמיד קל להם ליצור קשר ולהיפתח. לכן אני מקדישה זמן רב בתחילת הטיפול לביסוס הקשר ביני ובין המטופל וליצירת אווירה של פתיחות, אינטימיות ותחושת ביטחון.
לעיתים הייתה בעבר פנייה למטפל שלא התאים מסיבה כזו או אחרת או אכזב. במצבים אלו אני ממליצה תמיד לפנות ולנסות שוב. בצד החשש מאכזבה נוספת, הרווח שבמציאת מטפל שמרגיש טוב ונכון הוא לדעתי עצום ולא יסולא בפז.
לרוב נדרשות פגישה אחת או שתיים להכרות ובדיקה האם ניתן לעבוד יחד – האם האווירה בחדר נינוחה ומאפשרת? האם יש ״כימיה״ ושפה משותפת שעושה חשק לשוב ולהיפגש? האפשרות להיות בטיפול דורשת מידה מסוימת של יכולת לשאת אי-ידיעה, עמימות, זמן להכיר אחד את השני וסבלנות. לא פעם, סימנים לא מילוליים שמופיעים בחדר נותנים רמזים לדברים שהשתבשו, נעצרו, נעלמו או נקטעו והקשב המחודש אליהם יכול לסייע בהתרחבות הנפש ובצמיחתה.
לעיתים, בנוסף לטיפול פסיכולוגי, עולה אפשרות לשלב גם טיפול תרופתי או אלטרנטיבי, זוגי או משפחתי. אפשרות זו, כאשר עומדת על הפרק, נידונה בטיפול בדיאלוג מאפשר ופתוח ובמידה והופכת לרלוונטית אני מסייעת למטופל למצוא את המטפל המתאים. בפעמים אחרות, יכולה לעלות אפשרות למפגש של יותר מפעם בשבוע כדי להרחיב את המעטפת הטיפולית ולעבוד באינטנסיביות רבה יותר על מה שכואב.